בחירות "עירוניות" בברלין ומשאל העם : מורה נבוכים

 ביום ראשון הקרוב יתקיימו בחירות ואנו הברלינאים נוכל להחליט על ארבעה נושאים: 

א. מי תהייה או יהיה הקנצלר~ית הבאים - כמובן שבסופו של דבר, כמו בארץ, זהותם תלויה בהרכב הקואליציוני, אבל עליו תוכלו להצביע, בשני פתקים: אחד לנציג~ה מקומי~ת של אזור הבחירה שלכם, ואחד לרשימה של מפלגה.

ב. בית הנבחרים של מדינת ברלין - גם פה יש שני פתקים כמו בחלק הראשון 

ג. המועצה העירונית של הבצירק שלכם 

ד. משאל עם : האם על מדינת ברלין להלאים את הדירות של תאגידי דיור ענקיים ולהפוך אותם לרכוש ציבורי? (Deutsche Wohnen und Co Enteignen) 

בית הנבחרים של מדינת ברלין

+++

על החלק הראשון כבר כתבתי רשומה בבלוג הזה, שכוללת גם מידע על העמדות של המפלגות החשובות בנושאים שקשורים לישראל / ליהודים. בנושא שלושת הקמפיינים האחרונים, במיוחד הרביעי, התכנסנו כאן. 

ראשית, כמו לבחירות הפדרליות, גם לבחירות למדינת ברלין ואפילו לבצירקים יש WahlOMat - מומלץ להשתמש בו (עם תוכנת תרגום אם אתם לא בטוחים ברמת הגרמנית שלכם) על מנת להבין קצת יותר מה עמדות המפלגות השונות. האתר מבקש לדעת את הבצירק שלכם, כדי להתאים לכם שאלות גם לקראת הבחירות לבצירק, בהנחה שבחלק מן הבצירקים עולות סוגיות שונות ומשונות. 

שנית, לגבי הקואליציה הצפויה: נראה כאילו גם בקדנציה הבאה, הקואליציה תהייה מורכבת מ"אדום-אדום-ירוק" (כלומר, SPD, לינקה והירוקים). 

ושלישית, לגבי משאל העם, יצוין שהתוצאה שלו אינה מחייבת את מקבלי ההחלטות, ואם בכלל, מהווה ברומטר לעמדות הציבור. אבל עוד קצת על משאל העם הזה...

+++

כאמור, השאלה במשאל העם נוגעת להלאמת דירות בבעלותן של חברות אחזקה ענקיות שמנהלות עשרות אלפי דירות ברחבי העיר - הגדולה (והידועה) בהן היא Deutsche Wohnen, חברה גדולה אחת היא Vonovia . הדירות שבבעלותן, ברובן, הן פרי הפרטה של מדינת ברלין לפני כמה שנים. 

מצדדי ההלאמה טוענים: 

• דיור הוא לא "רכוש" שניתן לסחור בו תמורת רווח, אלא זכות בסיסית. 

• החברות האלו מחויבות לרווח של בעלי המניות ולא לרווחתם של הדיירים 

• ההלאמה תחזיר את הדירות לחזקת הציבור, כפי שהן היו קודם לכן. 

• פירוט מלא של הטיעונים ניתן לראות בווידאו הבא 

מתנגדי ההלאמה אינם מקשה אחת. 

• חלקם, מן הימין הכלכלי, פשוט מתנגדים לרעיון ההלאמה מבחינה עקרונית: אין זה הוגן להלאים רכוש ; ובהחלט אין להשתמש בכספי ציבור כדי לרכוש מחדש רכוש שהופרט. תומכי המהלך מציגים מודלים לרכישת הדירות בעלות של "רק" כ-18 מליארד אירו, בלי שברור איך הגיעו לסכום הזה, ולא לסכום של עוד כמה עשרות מליארדים שישולמו כפיצוי על ההלאמה לחברות הענק - על חשבון הציבור. 

• רבים מהם גם מזכירים שרק שתי הדיקטטורות הגרמניות נהגו באסטרטגיה של הלאמות ענק לקידום רעיונותיהן, תוך דריסת זכות הקניין. 

• טיעונים אחרים גורסים שהבעייה העיקרית בשוק הנדל"ן בברלין כרגע היא מצוקת דיור (שיכולה להיפטר באמצעות יוזמות בנייה - ציבוריות או פרטיות) ולא אופן הניהול של הדירות בחברות הנ"ל - כלומר, על המדינה להשקיע את משאביה בפיתוח פרויקטי דיור חדשים ולא ברכישה מחדש של פרויקטים קיימים, רובם נבנו בשנות ה-70 וזקוקים בדחיפות לשיפוצים נרחבים, שעכשיו יבואו על חשבון הציבור הרחב. 

• בנוסף, טוענים המתנגדים - השקעה בפרויקטים חדשים יכולה לקדם עיצוב שלהם לפי רעיונות עכשוויים בנושאים כמו נגישות, תכנון עירוני כולל (תחבורה, חינוך, מסחר, שטחים ירוקים) ובנייה ירוקה - אם לציין רק כמה עניינים

• המתנגדים טוענים גם שההלאמה עשויה לסבך את מדינת ברלין בסכסוך משפטי על גבם של דיירי "דויטשה ווהנן" והחברות האחרות. חוקת ברלין מתירה הלאמות (תמורת פיצוי) במקרים מסוימים של "אינטרס ציבורי" - הכוונה היא נניח לשדה בבעלות פרטית שעומד באמצע שטח ציבורי שאמור להפוך לכביש מהיר, או מקרים מסוג זה. הטענה היא שהלאמה לטובת הפיכת הדירות לרכוש של חברה ציבורית (שכן הדירות תנוהלנה על ידי אחת מחברות הדיור הציבוריות, כמו WBM או HOGOWE), היא לא רוח החוק ותגרור סכסוך משפטי שיגמר במצב שבו גם בוזבזו כספי ציבור, וגם בסופו של דבר, לא הושגה המטרה. 

מפגינים בעד ההלאמה